תחושות של רווחה, הנאה, שלמות מגיעים כשאנחנו במקום שלנו. כשאנו בחוויה של מימוש עצמי שתואם את הפוטנציאל שלנו. לרגעים נדה שהסגנו את זה ואז שוב זה יוצא מאיזון עקב ארועים חיצוניים או פנימיים רגשיים בחיינו.
בקונסטלציה מערכתית אנו מתעסקים רבות בנושא של מקום. בכנס האחרון של דרך הקונסטלציה במושא מקום, העברתי סדנה בנושא, ואני מניחה לכם פה את עיקריה.
כשמישהו לוקח מקום של מישהו אחר במשפחה ברט הלינגר ראה בכך תנועה של אהבה, אך גם של בלבול.
אהבה שמנסה לתקן… ולפעמים מסתבכת.
מה קורה במערכת כשאדם עומד במקום שלא שלו?
כשהמקום אינו נכון הזרימה נעצרת.
מישהו נושא בגורל של משהו אחר.
מישהו קטן הופך לגדול.
משהו גדול הופך לקטן.
מישהו חי במקומו של מי שאיננו.
והמערכת כולה בתגובה לזה.
הנה כמה מהתוצאות האפשריות כשאנחנו לא במקום שלנו:
בלבול זהות
הרגשה שאני חייבת להיות מישהו אחר: הורה להורי, במקום אח שמת, בן זוג לשעבר של ההורה. החיים אז הופכים כבדים. אני נושאת בתפקיד שאינו שלי עד שאינני יודעת מי אני.
נאמנות עמוקה, לא מודעת.
כמו להגיד: “אני אתפוס את מקומך… כדי להקל עליך.”
זה קורה מול:
- הורה חלש או סובל
- אח שלא נולד
- בן משפחה שנשכח
- טראומה שלא סופרה
- בן זוג קודם של אחד ההורים
כשאת עומדת שם המקום שלך מתרוקן.
את “גדולה מדי” במקום שאת לא אמורה להיות בו, ו“קטנה מדי” במקום שלך.
לפעמים זה הפוך:
יש נוכחות במרחב שלך סיפור ישן, כאב, זיכרון, נאמנות שלא מאפשרת לך לתפוס את המקום שלך.
זה לא מישהו שאת עומדת במקומו, אלא משהו שכאילו תופס את השטח שאת צריכה לעמוד בו.
“מישהו שלא קיבל מקום תופס מקום שאינו שלו.”
וכשהוא תופס את המקום את נשארת בצד.
רגשות שאינם שלנו
הזדהות עם רגשות כמו פחד, עצב, אשמה שאינם שייכים לנו אך עוברים לגוף. כל אח נולד לתקופה אחרת רגשית במשפחה וסופג מזה מעצם זה שהוא שם. אחות אחת נולדה למצב כלכלי קשה ולמתח ואח אח אחר למצב של שפע ושמחה. הם יחוו אחרת את החיים.
חיים שלא מתממשים
תחושה שחלק מהחיות שלי נעצרה, עבודה תקועה, זוגיות לא מתחילה, כוח החיים שלי מתכווץ.
קונפליקטים עם בני משפחה
התערבבות לא מודעת בענייניים של בני משפחה אחרים בתחושה עמוקה של צדק.
הדינמיקה אז בין בני הבית מתוחה ולא מובנת עד לניתוקים וניכור.
עומס רגשי מתמשך
אנחנו נושאים גורל של משהו אחר בשושלת, כדי להקל עליו.
“מי שלוקח על עצמו גורל של אחר מחליש את שניהם.”
הנאמנות העמוקה הזו היא לא טעות.
היא תנועה של נשמה משפחתית המחפשת השלמה.
כשאנחנו רואים אותה היא יכולה להירגע.
קושי להתחבר להורים כפי שהם
חיים בתחושה שמשהו עומד “ביני לבין הורי”.
מי שעומד במקום של הורה מתקשה להיות ילד.
מי שעומד במקום של אח אחר, מאבד את מקומו הטבעי בין האחים.
“הילד נדחף למעלה ושם הוא לא מוצא מנוחה.”
קושי לבחור בן/בת זוג
כאשר ילדה עומדת במקום של בן זוג להורה אפילו בעדינות, מבלי לדעת הנפש שלו “תפוסה”.
לעיתים יכולה להופיע בחייה:
- משיכה למישהו לא זמין
- קשרים שלא מחזיקים
- פחד מבגרות רגשית
צורך תמידי “להציל” אחרים
מי שלוקח מקום לא שלו לעיתים מפתח תפקיד שנותן לו משמעות עמוקה בחייו:
המחלץ, המטפל, זה שיודע.
הוא הופך למי ש“סוגר חורים” עבור אחרים אך גם מאבד מהאנרגיות שלו עבור חייו שלו.
“עזרה שאינה תואמת את המקום פוגעת גם במי שעוזר וגם במי שמקבל.”
קשיים בריאותיים או עייפות עמוקה
לא כאבחנה אלא כתנועה מערכתית.
כשאדם נושא משקל שאינו שלו הגוף בפוטנציאל להגיב עם עייפות, מתח כרוני, עומס פנימי.
“הנפש שמחפשת איזון דרך הגוף”.
בלבול דורי שנמשך הלאה
כשאדם לוקח מקום שאינו שלו במערכת ילדיו יחפשו “למצוא גם הם מקום שמשלים או מאזן וגם יצאו ממקומם שלהם. הם יעמדו במקומות אחרים שאינם שלהם, כדי להשלים את התנועה. כך נוצרת תאונת שרשרת.
תחושת “אני לא חופשייה לחיות את חיי שלי”
כשאני חיה גורל של אחרים, החיים מרגישים לא שלמים, לא בטוחים, לא מאושרים.
“מי שלא עומד במקום שלו חי חיים של אחר.”
הימנעות מהצלחה
מי שנושא מקום של מישהו אחר במערכת, מי שסבל, נפגע, מת טרם זמנו, מוצא שהוא מפחד לחיות מעבר לו, מעבר למה שזה שאני במקומו הצליח להגשים, לעיתים זה עבור קבוצה שלמה, כמו כל הנשים בשושלת שלא יכלו להשמיע את קולם אני גם לא אשמיע את קולי.
חזרתיות של דפוסים
יש תחושה שאני משחזרת אותו סיפור שוב ושוב:
בעבודה, בזוגיות, עם כסף, בגוף.
“החזרה מצביעה על מישהו שלא רואים אותו.”
איך חוזרים למקום שלי במשפחה?
“כשכל אחד עומד במקום שלו האהבה מוצאת את הדרך.”
אבל הדרך לשם היא עדינה. היא לא מאמץ אלא הסכמה והכרה בקיים בתור התחלה.
הכרה בקיים, לראות שאני לא במקומי בלי לשנות.
“אני רואה איפה עמדתי.”
הראייה וההכרה עצמה כבר מזיזה את השדה.
“כשהילד kleiner wird קטן מעט, הוא חוזר להיות ילד. ושם הוא מוצא מנוחה.”
זה לא אומר “להתכווץ” אלא להפסיק להיות גדולה מדי בשביל חיים שלא שלי.
מה המשמעות המערכתית של “לחזור לגודל שלי”?
את מפסיקה לעמוד במקום של מישהו אחר.
- הדברים הכבדים חוזרים לאלה שגדולים ממך.
- את מוצאת מחדש את הילדה שהיית ושם יש מנוחה.
- האהבה חוזרת לזרום בצורה נכונה.
“הסדר חוזר כשכל אחד לוקח את מקומו ואת מידתו.”
להיות במקום – ברט הלינגר
יש משמעות להיות בעל מקום, רק כאשר זהו מקום לצד רבים אחרים.
לבדו לאדם אין מקום.
אנחנו תופסים את מקומנו זה לצד זה, עם רבים נוספים.
באותה נשימה, אנחנו גם מערערים על זכותו של האחר למקומו,
ובו בזמן זקוקים לכך שהוא יישאר במקומו.
איך אחרת נוכל לפגוש אותו, לקחת ממנו, ולתת לו?
אחד ההיבטים של כל “החלפה” בין אנשים הוא:
שאחרים תופסים את מקומם, נשארים בו,
ולפעמים אפילו רוצים להגדיל אותו.
זה אומר שהם נכנסים איתנו לתחרות,
ולכן גם ליחסים אינטנסיביים במיוחד.
בסופו של דבר התחרות הזו היא על מקומות טובים יותר
אפילו על המקום הטוב ביותר להישרדות שלנו.
גם אם איננו מעזים להביט בזה ישירות,
המאבק על המקום הוא עניין של חיים ומוות.
החיים נמשכים מפני שחיים מסוימים מפנים את מקומם וחייבים לפנות אותו.
המקום שבו אנחנו רוצים לעמוד
מייצג למעשה את המקום שלנו בחיים עצמם.
יש לנו את חיינו כל עוד יש לנו מקום שהוא שלנו.
ואם היינו תופסים את מקומו של אחר,
היינו בעצם הולכים על יסוד קיומו.
כשאנחנו מצמצמים או מכווצים את מקומו
אנחנו מצמצמים את חייו.
יחסים מצליחים תלויים ביכולת לשתף מקום עם מישהו אחר הדדית.
אנחנו משתפים אותו במקום שלנו,
והוא משתף אותנו במקום שלו.
כל אחד מוותר על חלק ממקומו,
אך מרוויח חלק ממקום האחר.
יחד אנחנו תופסים מרחב גדול יותר.
המקום האישי שלנו גדל דרך המשותף.
כל מה שחי וכל מה שמבקש הצלחה שואף להרחיב את גבולותיו.
אבל ביחסים אנושיים, הצלחה פירושה:
שאנחנו מרחיבים את גבולותינו יחד עם אחרים.
יחד עם רבים אחרים
יש לנו את התנאים הטובים ביותר להגן על מקומנו בביטחון.
ומעבר להישרדות האישית,
מדובר כאן בחיים ובחיים של רבים,
בחיים מלאים, עשירים ובהצלחה לכולם.
ברט
וכאן הסוד הקטן של העבודה המערכתית:
"לכל אחד יש מקום. וכשהמקום נכון משהו נרגע.”
שואלים שאלה אחת פשוטה:
כשאני מרגישה שאני לא עומדת במקום שלי, האם אני גדולה או קטנה מהמקום שלי?
הגוף יודע מיד:
- אם את עולה זה אומר שלקחת מקום של אחר.
- אם משהו “חוסם” מישהו לא קיבל את מקומו.
את שתי התנועות אפשר להחזיר לסדר דרך אותה אמירה פנימית:
“זה שלך. וזה שלי. וכך הכל במקומו.”