תפריט
את נשמה
לא בכדי אנו משתמשים במושג הזה לעיתים כה קרובות ומביעים בכך את ההכרה שלנו בהיותנו נשמה, ולא רק תחושת עצמי המושתתת על דימוי עצמי. הנשמה זה העצמי. הנשמה זה מי שאני, זה מי שחווה את ההתנסות. הנשמה זו מודעות להתנסות. בדרך כלל אנו חושבים שזה בגוף. הרגשות שבלב. אך זה לא מחייב שההתנסות תהיה בתוך הגוף. הנשמה היא איבר של עשייה ושל תחושה. איבר שיכול להתפתח.
הנשמה שלנו היא זו שתופסת את המציאות. זה מדיום, זה שדה, כמו בריכה מלאה במים. הנשמה היא מודעות, ולמודעות אין רק את הצורה של הגוף למרות שאנו מאמינים בצורה ובדימוי הגוף שלנו. הנשמה רגישה ועשויה מרגישות. לנשמה יש את היכולת להיות במגע עם כל דבר, עם כל התנסות. כילדים, הנשמה מאד פתוחה ורגישה וכך היא יכולה לתפוס כל רגש והתנסות ולהאמין שזו היא.
למשל אני מרגיש צער. אנו יודעים שיש בנו צער. אנו לא יודעים מה זה בעצם. ואיך זה בעצם מתרחש. כשאנו יודעים את עצמנו כנשמה אנו יודעים שהמדיום הזה שמרגיש צער, משנה צורה. יש לו לפתע טעם ושדה מסוים. משהו בו השתנה. יש לו עכשיו טמפרטורה שונה, וצורה שונה, אפקט שונה. גשטאלט שאנו מגדירים כצער. צער הוא בעצם איכות של המדיום עצמו. כשהנשמה מרגישה צער חלק ממנה הופך לצער.
כשמדיום מרגיש חמלה הוא מתחיל להשתנות למשהו רגיש עדין רך. יש לו איכויות אחרות. אותו דבר עם אבל, פחד, כעס, אהבה. או מחשבות או דימויים. זה כמו מסך קולונוע שעליו מוקרנים כל הדימויים והצורות. המדיום עצמו של הנשמה אין לו דימויים או מחשבות או רגשות. המדיום הוא המחשבות, הרגשות והדימויים, הוא זה שמייצר את כל אלו. הנשמה יכולה להיות כל דבר ולהיות מודעות שהיא כזו. הנשמה – זה המקום שבו כל זה מתרחש. החוויות כל הזמן משתנות ולכן הנשמה היא שדה שכל הזמן משתנה. כמו זיקית. שום דבר אינו קבוע, חוץ מהמודעות עצמה. מי שאנחנו זו הנשמה, שהיא שדה של מודעות ומי שאנחנו זה המיקום של המודעות שחווה את החוויה. אנחנו גם החוויה וגם חווים אותה וגם יודעים שאנו חווים אותה.
לנשמה אין גבול
אנו חווים את הנשמה כגבול או אין גבול. זה אורגניזם, דינמי, משנה חוויות בתוכי או מחוצה לי. ההתנסות שלנו את עצמנו זו ההתנסות של הנשמה. הנשמה מכילה חלקים רבים, המיינד, החשיבה, הדמיון, יכולת ההחלטה, זיכרון, הבדלה. לנשמה יש גם רגשות, תחושות, הבחנה, וגם לנשמה יש את היכולת של כוח הרצון, התשוקה, החלטות, בחירות, וזה מאפשר לנשמה להיות פעילה גם מחוצה לנו. יש לנו זכרון, מה זה זכרון, מה זה רגש, ומה זה מחשבה? איפה זה? אנחנו יכולים לראות דימויים מסביבנו. לא קל לנו להכיר את עצמנו כנשמה. אנו מכירים את עצמנו כאובייקט, עם שם, מחשבות, דימוי עצמי, רעיונות, אידאלים, אמונות. אנו מכירים את עצמנו בחלקיותנו. כשאנו נפתחים להכיר את עצמנו כנשמה, אנו יודעים אז שאיננו נפרדים מהמציאות, מהאמת.
הנשמה היא לא פסיבית, היא אורגניזם של מודעות. היא דינמית, היא משפיעה על שינויים בתוכה ומחוצה לה. היא יכולה לשנות את הסביבה. היא מכילה בתוכה את היכולות הקוגניטיביות, רגשיות ופיזיות שלנו וגם היכולות הרוחניות שלנו. ביומיום אנו לא ערים להיותנו נשמה. כי אנו לא חשים את עצמנו באופן מיידי. אנו חשים את עצמנו דרך העבר שלנו. באופן לא ישיר, דרך העתיד. אנו מאבדים את הישירות של עצמנו. אנו ערים למידע שעולה. הגוף פה, הראש שם, הרגש במקום אחר. אין קשר בין כולם. אין משמעות. הנשמה היא זו שמחברת את החוויה שלנו. ישיבת מדיטציה מאפשרת לנו לדעת את עצמנו בכוליותנו.
באיזה אופן ניתן לחוש בנשמה?
המודעות היא הבסיס של הנשמה. מודעות היא מעבר לחיים. החיות של הנשמה. היא המקור של החיים בגוף. מודעות חיה. כמו שחשים בחדר כושר אחרי אימון. תחושה של חיות. החיות היא לא רק פיזית. יש תחושה של חיות אורגנית. כמו משהו רוטט שהוא מעבר לגוף.
לנשמה עצמה יש תחושה של חיות שלא קשורה לגוף עצמו. המודעות היא כמו ים שקט. כאילו לא קיימת, שקופה. החיות הזו נותנת לנשמה את התחושה של אהבה והוקרה לחיים. לעובדה שאנו חיים. ההוקרה לחיים היא אחרת מהוקרה לחופש. אנו רוצים להיות חופשיים. אך כשאנו בהוקרה לחיים זה לא קשור אם אנו חופשיים או לא. זה ערך בפני עצמו. החיים עצמם. החיות עצמה. כשאנו חשים את החיות של הנשמה, יש תחושה עמוקה של הוקרה לחיים עצמם. במפגשים של קונסטלציה משפחתית ניתן לחוש בכך גם כן. בסוף הקונסטלציה ישנה תחושה עמוקה של הוקרה לחיים הפיזיים שניתנו לנו דרך הורינו והדורות שלפניהם.
הנשמה היא פוטנציאל אין סופי
קיים בנו פוטנציאל אינסופי של אפשרויות. הפוטנציאל קיים בעצם העובדה שאנחנו הנשמה. וקיים בנו פוטנציאל לטוב או לרע, לכל כיוון. להכי נמוך ולהכי גבוה. להכי גדול ולהכי קטן. להפוך להיות פושע מסוכן, איש כפר עדין נפש או מורה דרך. אנו המקור לכל אפשרות בחיינו. גם העולם הרוחני הוא חלק מהפוטנציאל שלנו. יש פתיחות לאפשרויות שהן מעבר לכל מחשבה או הכרות שלנו. אנו יכולים להביט סביב ולראות את הפוטנציאל של האנושות שסביבנו מעזרה הדדית לרצח המונים להמצאות טכנולוגיות מעבר לכל דמיון.
הפסיכולוגיה המערבית מאמינה שאנחנו ריקים ולומדים הכל מהסביבה. אך נולדנו כנשמה כבר גדולה היכולה להמשיך להתפתח. חלק מהאנשים גדלים ומתפתחים, חלק מהאנשים נשארים ילדים קטנים. תהליך הגדילה מוציא החוצה את האפשרויות והיכולות שלנו. לנשמה יש תוכנית, התוכנית האלוהית. בלו פרינט. כמו לעץ. עץ תפוז לא יגדל כמו עץ בננה. כל אדם הוא נשמה עם פוטנציאל אינסופי. כל אדם.
התפתחות הנשמה
הנשמה מורכבת מנשמת חיה, נשמת אדם ונשמה רוחנית. לעיתים הנשמה שלנו מופעלת ע”י נשמת החיה. נשמת החיה קשורה לגוף. היא קשורה לאינסטינקטים שלנו בכדי לשרוד, להשיג הנאה, ביטחון, תזונה, יחסים. מין. כשחשים את החיה, מרגישים אותה באופן פרימיטיבי. החלק הפרימיטיבי ביותר שלנו. אנו רעבים ואנו רוצים חתיכת בשר בידיים. ולכולנו יש את זה. אנו חושבים שאנחנו מתורבתים. האיד יוצא באימפולסים. גם במין. אם בא לי אני אלך לכל מה שזז. וגם כשמגיע זעם. כשאנו רוצים משהו ומשהו חוסם בעדנו אנו מוכנים להרוג לנשוך את מה שחוסם את דרכנו אל מה שאני רוצה. אני רוצה את זה ואני רוצה את זה עכשיו. רואים את זה בעיקר על ילדים צעירים, אך אם מודים באמת זה קיים אצל כולנו.
נשמת החיה היא החלק שחוסם את ההתפתחות שלנו. גם כשאנו מתעוררים, חיים, מה שממשיך לפעול ולא יפסיק זה החיה. היא רוצה לאכול, לעשות סקס ואם זה ימנע ממנה היא ממש תכעס. נשמת החיה לא מעוניינת בהתפתחות שלנו. היא עיוורת. אינסטינקט חייתי. זה חלק שלנו שאין בו עדיין לב. לחלק האנושי שלנו יש לב. בני אדם אחרים חשובים לנו. יש חמלה. יש אהבה. יש רגישות. יש נדיבות. יש אמפתיה והוקרה על חייהם של אחרים. כשאנו מבינים את זה יש מלאות כזו. הלב שלנו מלא בנקטר. מלא בטעמים ואורות.
והחלק הרוחני של הנשמה הוא אותו חלק שיכול לגעת במימדים אחרים של מציאות. לראות עתיד, לגעת בחיים אחרים, להיות דממה, להיות לא רק אנושי, מלאכי, לראות מעבר למציאות הפיזית. זו היכולת שלנו להתפתח רוחנית ולדעת את האלוהי, את המקור, את הבריאה. לדעת את עצמנו כתודעה אינסופית מעבר לעצמי החייתי ואף האנושי.
התפתחות רוחנית
כאשר אנו מתחילים לצעוד בשביל ההתפתחות האישית והרוחנית אנו מפתחים את החלק האנושי והרוחני שלנו ומביאים אותם להרמוניה עם החלק החייתי. הרמוניה זו מאפשרת לנו לחיות חיים ארציים עם פוטנציאל אינסופי אשר מכבד ומאפשר חופש לכל. כאשר נלמד להקשיב לחלקים החייתיים של הנשמה המודעות תוכל לפרוח לממדים אינסופיים. והפעולות שלנו בעולם ינבעו מתוך איזון זה.