להקשיב לעצמי להקשיב לאחר ותרגיל באמפתיה

מודעות לעצמי, מודעות לאחר

אחת המתנות שיש לנו בני האדם, היא היכולת לחשוב את עצמנו, לדעת את הרגשות שלנו, את התחושות שלנו, להיות מודעים לעצמנו ולזכור את החוויות שלנו. יש לנו את היכולת להיות מודעים לכל מה שקורה בשדה ההכרה שלנו. מתנה נוספת היא להיות מודעים גם לאחרים ולעולמם הפנימי.

אחת הדרכים הזמינות לנו תמיד, היא להכניס לחיינו יותר שיחות ושיתופים של רגשות, זיכרונות, תקוות, חלומות, אמונות, תחושות, מחשבות. שיחות אלו מחברות אותנו זה לזה, כזוג, כמשפחה, כחברים. זה נותן לנו תחושה שרואים אותנו, שמקשיבים לנו. זה נותן לנו תחושה שאנחנו יכולים להיות מי שאנחנו באמת, אותנטיים ואמיתיים.

כאשר אנחנו יושבים עם עוד בן אדם ומאפשרים לו את המרחב להיות הוא, כשאנו מכבדים את כל מי שהוא ומקבלים אותו בנעימות וללא שפיטה, נפתח ביננו שדה, שבו יכולים להיאמר דברים קלים כקשים. בכל מפגש בין שני אנשים, המקום הקשה לנו ביותר, הוא להראות את הבטן הרכה שלנו. את הפגיעות שבנו. זיכרונות הילדות שלנו לימדו אותנו שלא תמיד בטוח להיות מי שאנחנו באמת, והסביבה לפעמים פגעה בנו כאשר הבענו את האמת שלנו.

כשאני קשובה לעצמי אני קשובה לשני

אם יש בי ערגה ורצון להעמיק את מערכות היחסים שלי בחיים, לשנות אותם, לבגר אותם וליהנות מהם עלי להתחיל להתבונן בעצמי. כשאנו נפתחים לעצמנו, אנו רגישים לעצמנו ורגישים לאחר. לעיתים קל לנו יותר להיות רגישים לאחרים וזה תומך בנו להיפתח לעצמנו. נוצר אז הדהוד. אני מרגיש את עצמי, מרגיש את האחר. זוהי יכולת חשובה כל כך של המוח שלנו, בכל גיל. כדאי להתחיל להתאמן באמפתיה מגיל צעיר כך שהמוח שלנו יהיה גמיש ורגיש.

הנה תרגיל באמפתיה שתוכלו להתנסות בו בבית:

1. חשבו על אדם בחייכם שמוציא מכם את המיטב שבכם. דמיינו כעת את המפגש שלכם עמו ואת התקשורת איתו.
2. וכעת חשבו על אדם שמוציא את הכי גרוע מכם ושימו לב מהי התקשורת עם אותו בן אדם.
3. השוו כעת בין סוגי התקשורת השונים שלכם עם אותם אנשים. באיזה סוג תקשורת יש יותר כבוד לשוני ביניכם. באיזה מפגש יש תחושה של מרחב וזמן להקשיב לעצמכם ולאדם השני.
4. מצאו זמן בחייכם לומר לאדם שמוציא את המיטב מכם את הרגשתכם כלפיו עם הכרת תודה. אמרו לו כמה הקשר ביניכם חשוב לכם ותנו לעצמכם להתמלא בתחושת קירבה ואמון. בהכרת תודה יש כוח עצום של חיוביות וכשמשתפים את האחר זה פשוט מכפיל את עצמו.
5. כעת חשבו כיצד אתם משפרים את היחסים שלכם עם אותו אדם שמוציא את הגרוע מכם. מה הייתם עושים שונה? כיצד הייתם משנים את התקשורת עמו כך שתסתדרו יותר? אפשר להתחיל עם מישהו שהיו לכם יחסים טובים איתו אך משהו נהרס לאחרונה בגלל אי הבנה או התפרצות של אחד מכם. זה יכול להיות עם אחד הילדים, עם קולגה, עם חברה, עם בן משפחה.
6. כדאי להתחיל מהצהרה של הרצון שלכם להתקרב ולתקן.
7. המשיכו בהתנצלות על החלק שלנו במריבה. פעמים רבות אנחנו עושים דברים שאיננו מתכוונים לעשות או לומר.
8. הביעו מה לדעתכם השני הרגיש או מרגיש בעקבות ההתבטאות או המעשה שלכם. אתם אז רואים את תוצאות מעשיכם ואמפתים לרגשותיו של השני.
9. אחרי שבדקתם אם השני מוכן לשוב ולדבר אתכם. מצאו מקום שקט בו תוכלו להקשיב לשני ללא שפיטה. היו פתוחים לשני ואפשרו לו לדבר את עצמו.
10. הקשיבו לנקודת המבט של השני. הבנה הדדית זה של זה זו התחלה של חיבור.
11. אחד הדברים הקשים לנו ביותר זה לעזוב את האמונה שאני צודק והשני טועה.
12. השתמשו במשפטים שמתחילים ב”אני מרגיש ש….”, “אני חושב ש…..”, במקום “אתה גורם לי להרגיש….” או “אתה לא עשית…”.
13. במקום לחוות כל ניתוק כבעיה או איום על היחסים, לראות זאת כאפשרות לתיקון, לקרבה רבה יותר ולצמיחה משותפת.
14. כך נלמד לדבר ברור יותר את הצרכים והרצונות שלנו, האהבות והכאבים שלנו.
15. לעיתים יכולה להיות התדרדרות בתוך המפגש עצמו, מה שיכול להביא לכאב נוסף. אך הניסיון שלכם לנסות לחבר שוב הוא זה שחשוב. אין נכון או לא נכון אלא רק מרחב פתוח של הקשבה זה לזה. אז זכרו להכין את עצמכם מראש. להיות רגועים ופתוחים לחוויה המשותפת.

זכרו, שהקושי ההתחלתי הוא לנסות ליצור את הקשר הראשוני עם אותו אדם, וגם לקיחת הסיכון שזה לא יעבוד, כי איננו יודעים כיצד השני יגיב לניסיון שלנו להתקרב. יש לכולנו תקופות בחיים שהפגיעות בתקשורת עם האהובים והקרובים עלינו ביותר, קורות ביתר אינטנסיביות. אם אנחנו לחוצים, עייפים, עוברים תקופה קשה רגשית, אם יש לנו בני נוער בבית, או ילדים עם טמפרמנט סוער או הפוך לשלנו, עם בני הזוג שלנו רגישים בגלל סיבה מסוימת…נהיה רגישים יותר להפרעות בתקשורת.

לפעמים אנחנו זקוקים גם לתמיכה מבחוץ, למרחב בטוח להיפתח, לבד או יחד. וכאן אני מזמינה אתכם לפגישה בטוחה להיפתח לעומק של תקשורת עם עצמכם ועם האחרים החשובים בחייכם.